אני זוכר את הפעם הראשונה שבה תכננתי חופשה בישראל לגמרי לבד: ההתרגשות, הבלתי־נודע, והפחד הקטן שהייתי צריך להתגבר עליו. מאז למדתי לארוז נכון, לבחור תמהיל בין טבע לעיר, ולהיות עם
אני נזכר בחופשה האחרונה שלי בישראל בצורה מוחשית — הריחות של האוויר הים-תיכוני, המגע החם של השמש על העור, והתחושה הפשוטה של היותי במקום שבו הכל מרגיש קרוב וביתי. זהו
כשאני חושב על חופשה בישראל אני נזכר מיד ברגעים הקטנים: הריח של הקפה ברחובות יפו בבוקר, תחושת המלח על העור אחרי הרחצה בים, והסקרנות שחוזרת אלי בכל פעם שאני מגיע
כשאני חושב על חופשה בישראל אני מיד חוזר לזיכרונות הכי חמים שלי: הים המלח של שקיעה מדהימה, ריח הלחם הטרי בשוק מחנה יהודה, ושעות של שקט במדבר שנדמות כמו נשימה
כשאני חושב על חופשות שעשיתי בארץ, הדברים הקטנים חוזרים אליי קודם: ריח הלחם החם בבוקר בקיבוץ הרגע אחרי שקמנו, השקט המפתיע של המדבר בשעות הבוקר המוקדמות, והאור המיוחד של הים
